שאיפה

כשהייתי בן ארבע עשרה בצרפת נדהמתי מכיתוב על קיר “מוות ליהודים”. עדיין לא ידעתי שאני יהודי. על אחת כמה וכמה, לא יכולתי לדמיין שיום אחד אגור בבני ברק כחרדי

.הזדעזעתי עד כדי כך, שהתמונה החשוכה הזאת עדיין עומדת חדה מול עיניי ובניתי את כל חיי כתשובה לה : חזרתי בתשובה

מסורות 

 

 
 
 
 

הגישה

האמנותית שלי

השראה

 
 

עוד בצרפת התחלתי להתעניין בצילום ולמדתי צילום אמנותי במשך שנתיים בפריז

נחשפתי לעבודה של רומן וישניאק, שתיעד לפני השואה את הקהילה היהודית בכל אירופה בצילומים מרתקים. הוא היה סבור שזהו עולם הולך ונעלם

עם ישראל סבל הרבה, והעולם מלא רוע, חורבן, חושך

אבל הקב”ה גם ברא את האור. ואור, זה לא רק דבר טוב, אלא זה הטוב

האור 

“העד השלישי”

תפוגה

 
 

עין טובה

אני מרגיש שליחות חיובית ושמחה לרכוש “עין טובה” כדי לחפש את האור, לגלות את הטוב. ואז לצלם

ביום יום אני מתפרנס מצילום אירועים. בזמן האירועים, אני קשוב לרגעים נפלאים שמתרחשים מולי ונוגעים בלבי. לרוב אלה רגעים שאין להם ערך עבור הלקוחות שלי, אבל אלה בדיוק הרגעים בעלי ערך עבורי. הם מראים את היופי, הטוב, האור הפנימי, האינסופי והנצחי של העם היהודי

נצחי

עולם שלא נעלם

עמי הנצחי